בימים של האטה בכלכלת ארה"ב וירידות חדות בבורסות שווקים מתעוררים מחפשים משקיעים רבים חלופות מנייתיות לטווח הבינוני והארוך, על מנת להרחיב את רמת הביזור של תיק ההשקעות. בעוד שבעבר ביזור בינלאומי של התיק היה מושג באמצעות בחירה סלקטיבית של מניות הנסחרות בחו"ל, הרי שכיום מעדיפים מנהלי השקעות הדוגלים בשיטה כמותית של הקצאת נכסים (Asset Allocation) להשקיע במדדי מניות רחבים, באמצעות תעודות-סל ו-ETF. מנהלי השקעות כאלו עשויים לבחור בחלופות השקעה בסקטורים מסוימים (כגון רפואה ובריאות, טכנולוגיה) , באיזורים גיאוגרפיים (אירופה, אמריקה הלטינית) או במדינות בודדות. משקיעים אלו לרוב מחפשים מדדים בעלי קשר חלש בינם לבין עצמם,בעלי פוטנציאל צמיחה שטרם מומש.
איטליה היא דוגמה טובה למדינה בעלת כלכלה עם פוטנציאל כזה. על אף שכלכלתה היא השביעית בגודלה בעולם והיא אחת משמונה המדינות המתועשות (G8), קצב הצמיחה שלה בשנים האחרונות היה רחוק מלהשביע רצון, והיא נשרכה הרחק מאחורי שאר מדינות האיחוד האירופי. לאיטליה יש את כל הסיבות להפוך למדינה עשירה ומשגשגת: יש לה בסיס חזק של עסקים משפחתיים קטנים ויצרניים, שווקיה פתוחים והיא חברה באיחוד האירופי וב- OECD. הסקטור התעשייתי שלה מפותח ומגוון, ומוצרים איטלקיים מיוצאים ונמכרים בכל רחבי העולם.פיאט, פרארי, לנצ'יה, אלפה-רומיאו, למבורגיני, אליטליה,ארמני, פרדה, ורסצ'ה הם מותגים איטלקיים ידועים. איטליה היא גם יצואנית מזון וקפה גדולה. החברות הגדולות ביותר באיטליה הן חברות אנרגיה, כך שהשקעה באיטליה היא גם חשיפה חזקה למגזר הזה.
ביורוקרטיה, גירעון תקציבי, אינפלציה, אבטלה, שחיתות ומיסוי גבוה הם הגורמים המרכזיים אשר ריסנו את הצמיחה של איטליה מאז ומעולם, ותרמו לתנודתיות הרבה של שוק ההון שלה. ראש הממשלה הנבחר, ברלוסקוני, יודע כי הציפייה המרכזית של הציבור ממנו בשבע השנים הקרובות היא לחולל רפורמות רחבות בכלכלה האיטלקית, ולממש את פוטנציאל הצמיחה הרב שלה. הצעדים הראשונים אותם בכוונתו ליישם יתמקדו בהורדת מיסים החל מחודש יוני, וכן צעדים ממוקדים להורדת הגירעון התקציבי.
מימוש הרפורמות יהיה כרוך במאמץ רב מבחינתו. הוא יאלץ להתמודד עם תנאים של האטה גלובלית, עליה באינפלציה, תחרות על יצור עם מדינות מתפתחות, עליה במחירי האנרגיה והמזון וכן משברים פוליטיים. למאפיה האיטלקית שליטה רחבה בכלכלה האיטלקית ולמעלה מ- 10% מהתל"ג מיוצר על ידי חברות בשליטתה או הקשורות אליה. מדד השחיתות העולמי (CPI) מדרג אותה במקום ה- 41 הלא-מכובד (ישראל נמצאת השנה במקום ה- 30, הפחות מושחת).
בארה"ב קיימים שני ETF-ים אשר עוקבים אחרי מדדי מניות איטלקיים:
iShares MSCI Italy Index – EWI
זהו ETF ותיק אשר הונפק בשנת 1996, בעל הטיה למגזרי הפיננסים והאנרגיה. החברה הגדולה ביותר בו היא חברת הנפט והגז האיטלקית ENI SPA. המדד עליו ה-ETF מבוסס עלה ב- 5 השנים האחרונות ב-51%, ומתחילת השנה ירד בכ- 20%. דמי הניהול שלו הם 0.52% והוא נסחר בדולר אמריקאי. לא כדאי להשתמש בו למטרת ביזור התיק, אם בתיק כבר יש חשיפה למגזר האנרגיה. המדד עליו הוא מבוסס נמצא בקשר גבוה עם מדד ה- S&P האמריקאי, אך בעל קשר נמוך יחסית למדדי טכנולוגיה כמו מדד הנאסד"ק.
NETS S&P/MIB Index Fund – ITL
ETF חדש לחלוטין מבית Northern Trust המבוסס על מדד מקומי חדש הכולל 40 חברות מובילות ב- Borsa Italiana. גם הוא מוטה פיננסים ואנרגיה. דמי הניהול נמוכים יותר מאלו של המתחרה הותיק ועומדים על 0.47%.
את ה- ETF-ים ניתן לרכוש באמצעות כל יועץ השקעות בישראל. בישראל טרם הונפקה תעודת-סל המתמקדת בשוק האיטלקי.
